אכילה מודעת
מיינדפולנס באכילה
להיות כאן ועכשיו דרך אכילה קשובה.
קרה לך פעם...
שסיימת ללעוס ופתאום לא הבנת מי אכל את כל זה?
שבסוף היום קלטת שלא אכלת כמעט כלום מרוב לחץ?
שהסתכלת על חבילת חטיף ריקה ותהית מתי לכל הרוחות היא חוסלה?
שמרוב התרגשות לא הצלחת ליהנות מפרוסת עוגה טובה?
שתחושת הרעב שלך הפכה להיות כ"כ גדולה שפשוט אכלת כל מה שעמד בדרכך?
אכילה מודעת (שנקראת גם אכילה קשובה) יכולה להפחית משמעותית מצבים כאלו.
כאן ועכשיו, בזמן שאוכלים
אכילה מודעת זו היכולת שלנו להיות ערים לתחושות, המחשבות והרגשות שעולים בנו כשאנו אוכלים.
זו יכולת שמתפתחת ככל שנתרגל אותה והיא נותנת לנו כוחות לעשות שינוי מהותי בדרך שבה אנחנו מתייחסים אל האכילה שלנו.
אכילה מודעת זו עוד דרך להעלות מודעות בתוך שגרת החיים. תרגול של אכילה מודעת יכול להמשך 2 דקות או במהלך ארוחה שלמה.
למעשה, זו עוד דרך לתרגל קשיבות בחיי היום-יום. אני פגשתי אותה לראשונה בתחילת שנות ה-2000 כשהתחלתי לתרגל מדיטציית וויפסאנה ומאז ועד היום התרגול הזה הולך איתי. לאורך השנים למדתי טכניקות נוספות שאותן אני מתרגלת ומלמדת את המטופלים שלי.
יוגה ומיינדפולנס משלימות אחת את השנייה
יוגה זו דרך חיים שמעודדת אותנו להיות קשובים ומחוברים יותר לעצמנו דרך תנועה מודעת ונשימה. עקרונות רבים בעולם היוגה מבטאים תהליכים של קשיבות כמו למשל תשומת לב לנשימה, חמלה, אי פגיעה, הרפייה, השתרשות והבחנה בין תחושות שונות בזמן השהייה בתנוחות היוגה.
תרגול פראנה-יאמה (תרגילי הנשימה היוגים) מגדיל את היכולת להיות בתשומת לב לתחושות, למחשבות ולרגשות ונחשבות על ידי יוגים רבים כפעולה שמשפרת את היכולת לשבת למדיטציה.
כשמתרגלים אכילה מודעת לומדים להבין לבד מה הגוף צריך לאכול עכשיו.
ההחלטות כמה ובמה למלא את הצלחת עוברות בהדרגה להתבסס על תחושות הבטן וזיהוי של הצרכים שנמצאים בבסיס הצורך לאכילה בכל מקרה לגופו.
אם מזהים שהצורך לאכול נובע מרעב – אוכלים.
אם מזהים שהצורך לאכול נובע מרגש, תחושה או מקור חיצוני (למשל אכילה חברתית) – מוצאים לו פתרון מתאים יותר, שאינו אכילה.
בעצם, מתרגלים לקחת אחריות על הרגלי האכילה שלנו – ממקום חומל ונבון.
